להלן התנהלות שהתרחשה בבית ספר טל בראש העין. מלחמה שמנהל אגף חינוך מר קמינסקי וראש העיר בחרו לנהל על גבם של תלמידים והורים- ובעצם זה לגמרי מייצג את מה שקורה במערכת החינוך שלנו-

להלן תמצית הסיפור:

מנהלת חדשה הומלצה ע"י הפיקוח במשרד החינוך לנהל את בית הספר היסודי, טל.

המנהלת החדשה ביצעה ב"עוונותיה" טעות טקטית חמורה – היא העזה להעביר ביקורת על התנהלות אגף החינוך בכל הקשור לניהול הקופה של בית ספר …
מאוחר יותר היא אפילו "ביצעה פשע בלתי נסלח" – היא מינתה מחנכות ללא אישורו של ועד ההורים הבית ספרי…
על פשעיה אלה יצרו לה באגף החינוך ובוועד ההורים הבית ספרי מה שנקרא בלשון העם: "מי שברך…".
ה"מי שברך…" היה כל כך עוצמתי, שהמנהלת ביקשה לצאת לשנת שבתון. בקשתה אושרה.
בחלוף השנה, ביקשה לחזור חזרה למשרתה.
אבי קמינסקי, מנהל אגף החינוך וראש העירייה משה סיני לא ממש אהבו את הרעיון ו"אותתו" במסרים גלויים ואחרים לוועד ההורים, שהם לא מתכוונים להשאירה במערכת ובעקיפין נתנו "אור ירוק" לוועד ההורים לארגן שביתה עם פתיחת שנת הלימודים.
את ה"שמן" לשביתה הוסיף ראש העירייה באמצעות מכתב לוועד ההורים בו הוא מעדכן אותם שקיימות תלונות במשרד החינוך נגד המנהלת וכי אין בדעתו להשאיר במערכת מנהלת "בלתי ממושמעת כמוה".

בהמשך התברר כי אין ולא היו תלונות במשרד החינוך על הגברת.

על מה התבסס ראש העירייה במכתבו?!

יתכן והוטעה ע"י מנהל אגף החינוך?

השביתה התברר בדיעבד, סיפקה את ה"טריגר" למשרד החינוך,

שפתח הליך רשמי לפיטוריה!

הנימוקים הרשמיים לפיטורין היו שניים:
- חוסר יכולת להתנהל מול ציבור ההורים…

- חוסר כישורים להתנהל מול הרשות המקומית…
ואף מילה על בעיות בהוראה, בפדגוגיה, בהעדר מנהיגות, בחוסר מסירות, במקצועיות וכד'
עם הזמן, הבינה קבוצת הורים שאינם חברים בוועד ההורים, כי משהו בתהליך "אינו כשורה"
ונראה כי הליך הפיטורין נולד בחטא.
ההורים ש"התעוררו", ניסו להיפגש עם ראש העירייה ונדחו.

הם ניסו להגיע ולהציג טענותיהם בפני המפקחת המחוזית – ולא נמצא הזמן המתאים ביומן.

באין מוצא אחר – פנו ההוריםלהשתתף בישיבת מועצת העיר שהתקיימה לפני שבועיים ולהשמיע מעל במה זו את עמדותיהם.
ישיבה זו, ככל הנראה, פתחה בפניהם סוף סוף צוהר גם לפגישה רשמית עם נציגות מהפיקוח של משרד החינוך
ומכאן ועד להודעה הרשמית כי הליך הפיטורין הופסק – היה הליך מהיר ביותר.
כאמור, אמונה בצדקת דרכם, התעקשות, נחישות ודבקות במטרה

הובילו את הורי בית-ספר טל להצלחה הכבירה אליה הגיעו השבוע:

הודעה של משרד החינוך על ביטול הליך הפיטורים שהחל כנגד מנהלת בית-ספר

זוהי דוגמא אופיינית אחת מיני רבות להתנהלות הכוחנית והבלתי עניינית לאגף החינוך בראש העין.

ראש העין עיר שינה אמיתית,
ראש העיר וסגניו מנסים להרדים את התושבים באמצעות סיסמאות וחוברות תעמולה על האיכויות של העיר.
את האמת הנבונים שביננו כבר מבינים. כולנו מחכים לבחירות. בטוח שהבחירות הבאות תהיינה מלאות באמוציות.
לרבים מאיתנו פשוט נשבר מסיני וחבורתו- סגניו, מנהל אגף חינוך
מנסים להרדים את התושבים.

חינוך מחורבן, תשתיות עלובות. אבל מחלקת דוברות שעובדת נהדר , מנסים ליצור איזשהו וייב סביב השיווק של הקרקעות והדירות כאן. תבדקו טוב.

אני היום לא הייתי רוכשת כאן דירה.

הכי עלוב זה החינוך

שום בחירה- משלב הגן, היסודי, חטיבות הביניים (עלובות לגמרי) וכמובן תיכון "בגין" המהולל.

הדירו רגליכם.

אל תתנו לדוברות של ראש העין לעבוד עליכם.

אני כל הזמן מתאכזבת מחדש. ילדי שהולכים לבית ספר בינוני שיש בו ונדליזם ואלימות (מצלמות אבטחה הותקנו במקום !!!).
ראש עיר וראש אגף חינוך שמספרים כי אצלנו מערכת חינוך מובילה בארץ ????? על מי הם מנסים לעבוד?
ידוע לי על הורים רבים שניסו לקבל אישור לימודים מחוץ לעיר לבתי ספר ששמם באמת הולך לפניהם ומנהל אגף החינוך שבראש העין נראה כאילו הוא בעצם ראש העיר (אין עוד מקום כזה בארץ אני מניחה)
סרב לבקשה.
הורים משנים כתובות, חלקם באמת גם עוזבים את העיר ואלו שרק שינו כתובת ונותרים בעיר נרדפים על ידי בלשים ששולחת העיריה – האם יש עוד מקומות כאלו בארץ?

מבחינת תחבורה ציבורית אני מניחה שקראתם את מה שכתבה רחל.
בראש העין הפיגורות שמנהלות את העיר בהחלט דואגות ליחסי ציבור, צילומים, להראות בכנסים, ערים תאומות (אם מישהו עוקב אחר המתרחש בראש העין – אפילו כמעט והפכנו לעיר תאומה לדכאו… כבוד!)
הלוואי ואת אותו מאמץ של יחסי ציבור היו משקיעים בעשייה אמיתית.
בחזון אמיתי
אצלנו משקיעים במה שמצטלם טוב.

מצורפת תכנית בגל"צ לגבי מצב התחבורה בעיר.
שימו לב- נא להאזין החל מן הדקה ה- 24.

http://glz.co.il/NewsArticle.aspx?newsid=77793

ראיון עם בחורה צעירה שלקח לה שעה להגיע באוטובוס (חיכתה זמן ממושך בתחנת האוטובוס, אח"כ האוטובוס עושה סיבוב בכל ראש העין, וכמובן הגיעה לתחנת הרכבת – כעבור שעה מזמן היציאה מן הבית , זאת כדי לגלות שהרכבת יצאה לפני 2 דקות) נסו לדמיין את התחושה.

לגבי אוטובוסים לתל אביב – 3 כאלו עוברים ביום !!!!

סוג של בדיחה על גב התושבים.

כשמצרפים את הנתונים הכואבים הללו למצב התשתיות בכלל, החינוך הבינוני – ממש עיר שאינה מתפקדת ואינה רואה את האזרח הקטן (משלם המיסים) וצרכיו.

עצוב וכואב

המבקרים רואים תמונה מאוד ורודה, אבל המציאות לא ממש דומה.
מאוד משעשע כיצד על ניירות רשמיים של העיריה ומחלקת חינוך מופיע מעין לוגו מגוחך – ראש העין זוכת פרס חינוך תשס"ט,
סוג של בדיחה פנימית כנראה… בדיחה על חשבוננו ועל חשבון ילדינו.
אם העיר הזו זכתה לפרס חינוך מה זה אומר על ערים אחרות שלא זכו- האם החינוך שם ממש הרבה יותר גרוע ממה שיש בחטיבות ובתיכון של ראש העין, או שפשוט יש להם פחות קשרים עם משרד החינוך ?
לפחות ממה שבדקתי סביב וחברים שילדיהם לומדים ומתחנכים במקומות אלו, ישנם מוסדות חינוכיים לתפארת (שוב, הדגש הוא על חטיבות ביניים ותיכון)
אלון ברמת השרון, עלה למדעים , הכפר הירוק.
הרמה ממש לא דומה למה שמתרחש בראש העין.
אנחנו בשנה הבאה כבר לא נהיה פה.

לגבי תחבורה ציבורית בשכונות החדשות, נווה אפק וגבעת טל, זה בכלל סרט.
חברת התחבורה הציבורית שמספקת שירותים תחבורה בעיר הינה קווים.
בגלל אוזלת יד של העיריה , פעמים רבות אנשים מחכים 3/4 שעה בתחנה על מנת להגיע מגבעת טל/ או נווה אפק לאיזור הקונסרבטוריון (העיר הותיקה) למשל.
כך שחישבו על ילדים שנאלצים להגיע כאן לחוגים.
או זוגות צעירים שאינם מחזיקים שתי מכוניות.
האמת היא שממש אי אפשר להתנהל כאן בלי מכונית פרטית בעיר, התחבורה הציבורית ממש מתחת לכל ביקורת.
אבל כפי שאמרתי יש גם בעיות של עומס וחניה.
בקיצור – חישבו על מקום אחר לגור בו.
ראש העין היא בהחלט לא עיר העתיד, כפי שאוהבים לצייר אותה.

אני שמח בשבילך.
יש לי ילדים לתפארת, מחונכים ונהדרים.
אבל לפעמים אני חושש לשלוח אותם בבוקר לחטיבה (חטיבת היובל) ולתיכון המפואר "בגין".
אם זה היה תלוי בי הם היו לומדים מחוץ לראש העין.
כבר בבוקר ניתן לראות את החבר'ה שנוסעים לבתי הספר – יורקים ומשתולללים באוטובוס.
יורקים על התלמידים הצעירים ממשמרות הזה"ב.
באוטובוס משתוללים, לעיתים העניינים מתפתחים ממש לא טוב ויש אפילו מכות.

בתי מאוד מוכשרת בתחום התיאטרון , אבל מכיוון שאין כאן בעיר מענה לכישורים אלו, היא נאצלת ללמוד בכיתת ספרות.
ופעמיים בשבוע נוסעת לתל- אביב לתיאטרון אורנה פורת.
אם היתה בתיכון מגמת תיאטרון היא לא הייתה צריכה לעשות זאת.
יש לנו חברים ברמת השרון, בתם לומדת בכפר הירוק – במגמת תיאטרון, שזו אחת ממגמות התיאטרון הטובות בארץ !!!
למה אצלנו אין מגמות כאלו?
חוץ מכיתת מחשבים שהיא באמת ברמה גבוהה, כל השאר ברירת מחדל.

מה כל כך מדהים בלהיות במודיעין, טייס או הנדסת תוכנה?

בעיני חשוב יותר שבבית הספר יהיה חינוך לערכים, או חינוך בכלל.

בראש העין מאוד אוהבים סיסמאות.
אבל ברור לי שהתיכון כאן הוא פשוט בייבי סיטר שעל הדרך גם עושים שם בגרות.

יש בעיר 2 חטיבות ביניים (לציבור החילוני) אחת סבירה מינוס והשניה קטסטרופלית.
אחת אלימה יותר והשניה מעט פחות.
הבלאגן פשוט חוגג שם. מעין עיר של תלמידים. חלק גדול מן המחנכים אינו מכיר ממש את תלמידי הכיתה. פשוט מפעל.
כיתות ענקיות !!!! מנסים לעשות איגום משאבים אבל כל זה על חשבון גבם של התלמידים.
התחושה בעיר היא של פניה למכנה המשותף הבינוני / נמוך.
אין דגש על חינוך הומניסטי. קצת דוחפים את נושא המחשוב – מטופש למדי בהתחשב בכך שבמקומות שבהם הבינו מה חשוב בחינוך ומה מאפשר באמת לאדם להיות "אדם" משקיעים בחינוך הומניסטי, בערכים… בראש העין אולי תשמעו סיסמאות (אם תצטרפו לאחד מביקורי ראש העיר וראש אגף החינוך בבתי הספר, בכיתות ה"ייצוגיות").
אבל אל תפלו בפחים …
המון המון סיסמאות. אין חזון אמיתי. מנסים לחקות בתי ספר טובים באיזור,
אבל מדובר רק בסיסמאות, אין תוכן אמיתי.

וחבל כי יש גם אוכלוסיה מאוד חזקה בראש העין שכאמור נאלצת להתחיל להגר.
אנשים שמנסים לרשום את ילדיהם מחוץ לראש העין פשוט מקבלים סרוב מאגף חינוך,ואם בכל זאת הם מצליחים בדרך לא דרך (כבמשטרים אפלים) להרשם לבית ספר מחוץ לעיר, על מנת לקבל מענה ברמה חינוכית נאותה לבנם /בתם, אזי הם נרדפים, נשלחים בלשים לבתיהם, צווים מבית משפט – משהו שאני רוצה להאמין לא נעשה בשום מקום אחר במדינה דמוקרטית.

לגבי תיכון – בכלל קטסטרופה. כיתות עמוסות, רמה בינונית. אם יש איזושהי הצלחה בבחינות זה בזכות הורים מבוססים ששולחים את ילדיהם למורים פרטיים.

אם מישהו מכם חושב להתגורר בראש העין – שיחשוב טוב ויפה שעה אחת קודם