פסיקות אחרונות בתחום הארנונה

פסיקות אחרונות בתחום הארנונה

ארנונה: העירייה לא יכולה לבטל הסכמים באופן חד-צדדי ומבלי ליתן נימוק הולם

עתמ (ת"א) 001046/07 רם-חן חניונים נ' עיריית תל אביב – מנהל הארנונה

העותרת עוסקת בניהול חניונים, ובין היתר את חניון הארבעה בתל אביב. ביום 11.1.00 הוסכם בין העותרת ובין עיריית תל אביב (המשיבה) כי "החיוב מיום 1.1.97 ואילך יהיה על פי 5,450 מ"ר". לטענת העותרת בשנת 2002 התקבלה בעירייה החלטה שרירותית ובלתי מנומקת כי יוגדל שטח החיוב ל- 9,161 מ"ר, למרות שבפועל לא חל שינוי בגודל החניון.

ביהמ"ש לעניינים מנהליים קיבל את העתירה. טענת השיהוי של העירייה נדחתה מאחר והעתירה הוגשה 44 ימים לאחר שניתן פסק דין בעתירה דומה אחרת שהגישה העותרת בעניין החניון. כן נדחתה הטענה כי במהלך שנת 2001 פסקה העותרת מלהחזיק ולנהל את החשבון ועל כן יש לראות בפקיעת ההסכם. כל הודעה לא נשלחה בנדון והעירייה המשיכה לאחר מכן לחייב באותו שטח שנקבע בהסכם.

בנוגע לטענות העובדתיות בנוגע לשטח החניון ולטענה שלא כלל שטחי מעבר ותמרון, הרי שאין הדבר מקים לעירייה זכות "לבטל באופן חד צדדי ושרירותי וללא הנמקה הסכם עליו חתמה" מבלי לקבל את הסכמת העותרת. לו מבקשת העירייה להתנער מההסכם לטובת הציבור הרי שעליה לפנות בהליך משפטי ראוי ומנומק לבית המשפט אשר יקבע הם תוקף ההסכם פקע אם לאו.

לאור האמור נקבע כי על העירייה להטיל על העותרת ארנונה בהתאם להסכם משנת 2000. ביהמ"ש הטיל על העירייה תשלום הוצאות ושכ"ט בסך 10,000 ₪ + מע"מ.

[החלטה מיום 1.10.09]

תובענה ייצוגית: העירייה גבתה אגרת אשפה שלא כדין – תשלם לתובע ולעורכי דינו רבע מיליון ₪

תמ (ת"א) 143/08 לסק ושות' בע"מ נ' עיריית אור יהודה

התובעת מחזיקה במחסן בשטח של 60 מ"ר באור יהודה. המחסן משמש לאחסון ציוד ואינו יוצר אשפה או פסולת. בסוף שנת 2007 החלה הנתבעת (עיריית אור יהודה) לחייב את התובעת בחיוב עבור פינוי אשפה בסכום של 600 ₪. פניות התובעת לנתבעת בנוגע לחיוב, חוקיותו, מהותו ואופן חישובו – נדחו בתשובות לאקוניות והעירייה אף השיבה ב"אזהרות ו"איומים"" במקום לנמק את החיוב

בעקבות זאת הגישה התובעת תובענה ובקשה לאישור התביעה כייצוגית. התובעת טענה כי התשלום אינו תשלום חובה והרשות לא מוסמכת להטילו כ"מס" על התושבים. כן נטען להפליית התובעת. בעקבות התביעה הודיעה העירייה כי לא תגבה עוד אגרת פינוי אשפה לפי חוק העזר לאור יהודה (פינוי אשפה), התש"ם-1980, אלא בתנאים אחרים.

בבקשה זו מבקשת התובעת סך של 750,000 ₪ בגין גמול ושכ"ט. לטענתה, סכום אגרת הפינוי לשנתיים עולה כדי 10 מיליון ₪, שנחסכו לציבור וכן כי התובעת לקחה על עצמה את הסיכונים בהגשת התביעה.

ביהמ"ש לעניינים מנהליים קיבל את הבקשה והטיל על העירייה תשלום הוצאות התובעת, גמול לתובעת בשיעור של 50,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד לבאי-כוח התובעת בסכום של 200,000 ₪ בתוספת מע"מ.

ביהמ"ש קיבל את עמדת התובעת בכל הנוגע לחשיבות ציבורית, כי אלמלא הוגשה התובענה הנוכחית, לא הייתה הנתבעת מתקנת את הטעות, חשיבות רבה ליישום שלטון החוק בהתנהלותה של רשות ציבורית, הרתעה מפני הפרת החוק, והמומחיות הדרושה להגשת תביעה בתחום המיסוי המוניציפאלי.

חשיבות ההרתעה הינה גדולה לאור ה- "עובדה לפיה הכספים שנגבו ע"י הרשות, שלא כדין, נשארים בידיה והיא, למעשה, "מרוויחה" כתוצאה מפעילות שלא כדין".

[החלטה מיום 17.9.09]
כותבי התקציר הינם עו"ד עמיחי ויינברגר ועו"ד ינור ברטנטל ממשרד ויינברגר ברטנטל ושות' המתמחה בתכנון ובניה ודיני מקרקעין. טל` 03-6130875

חדשות נדל"ן נוספות בנושא:

• פסיקות אחרונות: הקבלן שאחראי לליקויים במעטפת הבניין ישלם עוגמת נפש לדיירים ויבצע שיפוץ יסודי
• רמת גן וגבעתיים: עלייה של 6.13% בתעריפי הארנונה ב- 2010
• משרד הפנים מקפיא את עדכון תעריפי שיעור הארנונה לשנת 2009
• אריאל אטיאס מבטיח "לטפל" בתחום קבוצות הרכישה
• עיקרי הרפורמה החדשה של נתניהו בתחום רישוי הבנייה

 הדפס | שלח במייל | שתפו כתבה