RSS

גבעת שפירא: חברי המושב הגישו תביעה נגד קק"ל והמינהל להסדרת הזכויות על אדמתם

6 ספטמבר 2009

חברי המושב טוענים כי הם השקיעו באדמותיהם פי 4 מאשר הקרן הקיימת לישראל והגיע השעה להסדיר את זכויותיהם בקרקע, בדומה לזכויות שהוקנו לחוכרי אדמות ונכסים במגזר העירוני

26.04.08 036

חברי מושב גבעת שפירא שבעמק חפר ליד נתניה, הגישו היום תביעה לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה נגד קרן הקיימת לישראל ונגד מינהל מקרקעי ישראל. התובעים דורשים מבית המשפט המחוזי להורות למנהל מקרקעי ישראל להסדיר את זכויותיהם בנחלות אחת ולתמיד ובדומה לזכויות שהוקנו לחוכרי אדמות ונכסים במגזר העירוני – לאחר אישור הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל. חברי המושב טוענים כי הם השקיעו באדמותיהם פי 4 מאשר הקרן הקיימת לישראל והגיע השעה להסדיר את זכויותיהם בקרקע.

התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין גד שטילמן ואורי לאואר למתן פסק דין הצהרתי נגד קרן הקיימת לישראל ונגד מינהל מקרקעי ישראל. המושב חבר בעמותת אדמתי, המייצגת קיבוצים ומושבים במאבק על זכויותיהם בקרקע, כך נודע ל"נדל"ן היום".

היישוב גבעת שפירא נקראה על שם פרופ' צבי הרמן שפירא, מהוגי רעיון הקק"ל. בראשית המאה העשרים הגיעו אל היישוב סוחרים זעירים מתל אביב שפעלו להגשמת הרעיון הציוני, כמו רבים מבני המעמד הבינוני, באמצעות הקמת נקודות התיישבות על הקרקע באזור עמק חפר. בשנת 1933 הם קיבלו מאת הקק"ל שטח בור של כ – 800 דונם שלא היה ראוי היישוב מתנהל כחווה.

לחקלאות או להקמת יישוב אך הם החלו להכשירו בכוחות עצמם ובאמצעות מימון עצמי. חברי האגודה השביחו את הקרקע והתאימו אותה לשימוש חקלאי ולהקמת יישוב במקום ובין היתר הקימו תשתיות של מערך מים, דרכי גישה והם פעלו להגן על אדמות המושב ולסלק פולשים. בשלב ראשון נטעו פרדס ובשנים מאוחרות יותר הקימו בריכות לגידול דגים.

אולם בניית הבתים וההתיישבות בגבעת שפירא נדחתה למשך מספר שנים עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה. בניית בתי המגורים וההתיישבות ביישוב התחדשה שוב באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת.

בהסתמך על מסמכים ומידע שנאסף בארכיונים שונים נערכה חוות דעת שמאית כלכלית על ידי פרופ' יקיר פלסנר מהפקולטה לחקלאות ברחובות ושמאי המקרקעין משה ברנע. בהתאם לממצאיהם הסתבר כי השקעות האגודה וחבריה עד אמצע שנות ה – 50 בהשבחת הקרקע היו פי 4 מאשר עלות רכישת קרקעות המושב ע"י קק"ל.

מחוות הדעת עולה כי אדמות עמק חפר (ואדי חווארת כשמו דאז) שנרכשו בשלב הראשון, מומנו באמצעות תרומת יהדות קנדה. עלות רכישת 1 דונם הסתכמה כדי 4 לא"י ועלות ההשקעות של קק"ל הסתכמה כדי מחצית לא"י נוספת.

בחוות הדעת של המומחים מפורטת גם הקונספציה הכלכלית שהייתה נהוגה אז אצל הגורמים המיישבים. בין מעצבי המדיניות היה ד"ר אברהם גרנובסקי (גרנות) – משפטן וכלכלן ולימים אף יו"ר דירקטוריון קק"ל אשר קבע כי שוויה של הקרקע מתהווה מעלות רכישתה ועלות השבחות היסוד שהושקעו בה. מכיוון שהיה ידוע לכל, כי עלויות ההשבחה היו גבוהות לעין ערוך ופי כמה וכמה מעלות רכישת הקרקע עצמה.

המידע הנוכחי שנתגלה על ידי המומחים בתביעה שהוגשה על ידי מושב גבעת שפירא מתווסף למידע אחר שנחשף בשנים האחרונות על ידי יישובים רבים אחרים המשתייכים ליישובי המעמד הבינוני שהיו בעלי אמצעים. אותם יישובים קיבלו, סיוע פחות מזה של קיבוצים ומושבים אחרים שהתיישבו באזורי הספר ובמקומות בהם הקרקע היתה קשה לעיבוד (אזורי ביצות ואזורי הר) – אך שם הקרקע היתה גם זולה יותר.

בכתב התביעה שהוגש היום לבית המשפט המחוזי, טוען המושב כי בתקופה שלאחר קום המדינה הוכרו הוצאות השבחת הקרקע כחלק ממחירה ומוכרים אף פסקי דין של בית המשפט העליון אשר קבעו כי יש לראות בהוצאות הפיתוח חלק בלתי נפרד משווי הקרקע.

בחוות הדעת של המומחים פרופ' יקיר פלסנר ומשה ברנע הם קובעים שלצורך קביעת שווי הזכויות האמיתי בקרקע של הקק"ל ושל המתיישבים יש לשחזר את ההשקעות בפועל של כל צד והיקף ההשקעה המצרפי של כל צד (רכישה והשבחה) יחושב בהשוואה לזה של הצד השני. בדיקה השוואתית זו מצביעה על היקף ההשקעות של כל צד ואת חלקו הראוי בזכויות בקרקע.

בנוסף, חברי המושב טוענים כי אין להפלותם לרעה ביחס לזכויות בקרקע שהוענקו במסגרת הרפורמה האחרונה לבעלי הזכויות במגזר העירוני שלא השתתפו ברכישת הקרקע והשבחתה. ולכן יש לראות את השקעותיהם בקרקע כדמי חכירה ראשוניים המעניקים להם זכויות בעלות בקרקע בשעור של לפחות 80% מבעלות.

מידע בנוגע לפעילות עמותת אדמתי לעיגון זכויות הקיבוצים והמושבים בקרקע באתר: www.admati.org.il

חדשות נדל"ן נוספות בנושא:

הדפס הדפס | שלח במייל | שתפו כתבה


הוספת תגובה לכתבה


עדכוני חדשות נדל"ן ישירות למייל

הרשם למהדורות הניוזלטר של נדל"ן היום וקבל את כל העדכונים החמים ישירות למייל.


השקעות, פרוייקטים ומפגשים

השקעות נדל"ן בברלין - מפגש משקיעים